החשיבות בלהיות מאמן קו-אקטיבי ויצירת אינטגרציה במוח

אני משמש כמאמן קו-אקטיבי מזה 16 שנים עד כה, ואחד הדברים שאני הכי אוהב במקצוע האימון הקו-אקטיבי הוא כיצד הוא מצמיח ומשנה גם את המאמנים שעוסקים בו, ולרוב לטובה.

חלק מהשינוי הזה נובע מכך שאנו גם מאמנים את עצמנו כחלק מתהליך האימון, חלק ממנו נובע ממאמצי פיתוח אחרים שאנו מתעסקים בהם (המאמנים הקו-אקטיביים הינם הלומדים המסורים ביותר מקרב אלו שלומדים כל חייהם), אבל חלק ממנו, אני מאמין, גם נובע ישירות מהעובדה לפיה אנו עוברים הכשרה ועובדים כמאמנים קו-אקטיביים.

קחו אותי, בתור דוגמה. כשהתחלתי לעבוד כמאמן, לפני שנים, היו לי כל כך הרבה יותר רעיונות לגבי מה שאולי אוכל לעשות ולהיות, מאשר שהיו לי תוצאות. במילים אחרות, היו לי חלומות וחזון מבלי לדעת איך ליישם אותם בפועל. היו לי גם פעולות ותוכניות שלא היו קשורות למעשה למטרה שלי, ושלא הדהדו עמם באופן עמוק. רציתי מאד לחולל שינוי בעולם, אך שוב ושוב מצאתי את עצמי לוקח פרויקטים של ייעוץ רק כדי לשלם את החשבונות שלי. חלמתי על להקים מלכ”ר משלי וכמה שזה יהיה נהדר, אבל לא ידעתי איך לעשות את הצעד הראשון בדרך לכך.

במעבר מהיר לתקופה הנוכחית, אני חש שכיום יש אצלי הרבה יותר אינטגרציה בין העשייה (doing) שלי לבין ההוויה (being) שלי, ומי שאני. זה לא משהו שדורש ממני מאמץ, או שמצריך קבלת עזרה מבחינתי. אני באופן אוטומטי מקרקע את עצמי בתוך משמעות לפני שאני נוקט פעולה, ובודק את המעשים שלי אל מול המטרה והתהודה. זה מי שאני, ומי שהפכתי להיות. אני גם מסרב לקחת  פרויקטים שאינם קשורים למטרה שלי, ואפילו הבנתי איך לייסד את המלכ”ר שחשבתי עליו (ושאותו גם סגרתי לאחר מכן, כאשר הוא כבר לא התאים למי שהפכתי להיות).

ישנה אימרה מפורסמת בתחום מדעי המח ומערכת העצבים, לפיה: “נוירונים שנדלקים ביחד, מחווטים ביחד”. אמרה זו הוטבעה בשנת 1949 על ידי נוירופסיכולוג קנדי בשם דונאלד הב, אשר ידוע בעבודתו בתחום הלמידה האסוציאטיבית. משמעותה של אמירה זו הינה שחוויות, מחשבות, רגשות, תחושות פיזיות, פעולות, ואפילו התבוננויות, מפעילות רשתות עצביות מסויימות, וכאשר אנו חוזרים על אותה חוויה שוב ושוב ושוב, המח שלנו לומד איך להדליק את אותם נוירונים בכל פעם. במילים אחרות, הם מחווטים.  תהליך זה מכונה לעתים קרובות גם כנוירופלסטיות, קרי, גמישות המח.

אחד הדברים החזקים ביותר שאנו מצליחים להבין לגבי תהליך האימון, הוא שאנו מצליחים לעזור ללקוחות שלנו לחווט את המח שלהם, וזאת באופן שגורם ליצירת שינוי חיובי, שהינו גם שינוי יציב ובר קיימא. במילים אחרות, אנו עוזרים להם ליצור נוירופלסטיות חיובית. מה שאולי עדיין לא הבנו לגמרי, הוא שבאמצעות העבודה עם הלקוחות שלנו, אנחנו מחווטים גם את המח שלנו.

לאן אנו מכווננים כמאמנים קו-אקטיביים?

ד”ר דן סיגל מגדיר את המונח “אינטגרציה” כ-“קישור בין אלמנטים שנבדלים זה מזה”. פירוש הדבר הוא שאנחנו חייבים להבדיל בין מה שאנו רוצים להביא, ואז לקשר בין הדברים שנבדלים זה מזה. בתהליך האימון הקו-אקטיבי מלמדים אותנו, וזאת כבר החל מהיום הראשון להכשרת המאמנים, שהן העשייה (doing) והן ההוויה (being) הינן קריטיות להצלחתו והגשמתו של האדם. במונחים של המח, זה יכול להתאים באופן רופף למספר דברים שונים, ובעיקר לאונה הימנית ולמערכת העצבים שאחראית על פעולות ברירת המחדל (שהינם היבטים של המח שיותר ממוקדים בהוויה), ולאונה השמאלית ולמערכת העצבים של הפעולות הפוזיטיביות (שהינם היבטים של המח שיותר ממוקדים בעשייה). זה לא כל מה שחשוב במח, אבל לפעילות יותר אינטגרטיבית של האיזורים הללו יש ללא ספק השפעה חיובית על ההצלחה וההגשמה.

במסגרת עבודתנו, המאמנים הקו-אקטיביים עוזרים ללקוחות שלהם להבחין בין מי שהם, לבין מה שהם עושים, ובכך ליצור יותר הבנה ויעילות בשני התחומים הללו. לאחר מכן אנו תמיד מקשרים בין שני התחומים הללו, וזאת באמצעות התמקדות בשאלות כגון: “עכשיו, כשאתה יודע מי אתה רוצה להיות/מה החזון שלך/מה מהדהד ומשמעותי עבורך וכו’, מה אתה רואה שעליך לעשות?”; או, להיפך: “כשאתה חושב על מה שאתה רוצה לעשות כעת, איך זה מתאים לערכים/מטרות וכו’, שלך?”

כאמור לעיל, אנו מאמינים שתהליך זה מסייע ללקוחות שלנו ליצור אינטגרציה בתוך המח שלהם, וליצור יחסים יותר חזקים ואוטומטיים בין ההוויה לעשייה שלהם. עם זאת, ככל הנראה, תהליך זה עוזר ליצור אינטגרציה גם בתוך המח של המאמן עצמו. הנוירונים שלנו מתחקים אחר הלקוחות שלנו כשהם חושבים על השאלות הללו. מחקרים שנעשו אף מראים שאפילו רק התבוננות על משהו, מבלי לעשות דבר בעצמך, יכולה לגרום להידלקות הנוירונים, ובכך לחיזוק רשת העצבים (אם כי הדבר תלוי במומחיות  בתחום).

וכמאמנים קו-אקטיבים, אנו עושים הרבה יותר מאשר רק להתבונן. אנחנו חושבים על שאלות שנוגעות לשני התחומים, אנחנו מרגישים ביחד עם הלקוחות שלנו, ואנחנו גם באופן אישי מתמקדים בשני התחומים הללו, כמי שמשמשים כגורם המכיל של האימון. בנוסף, אנחנו גם בהחלט נעשים יותר ויותר מומחים בהרבה תחומים שקשורים להתפתחות, הצמיחה, והשינוי של האדם.

ישנו מחקר שמציע ששילוב אינטגרטיבי אפילו רק בין האונה הימנית לאונה השמאלית במח בלבד, עשוי ליצור מנהיגות אפקטיבית יותר. אני לחלוטין סבור ששילוב זה יכול לעזור לנו בכל תחום בחיים. זה בהחלט עזר לי. התחלתי את מסע ההתפתחות האישי שלי כשהייתי מוכשר מאד בתחום ההוויה. יכולתי לדבר בלי סוף על מטרות, משמעויות, וחלומות אודות כמה זה היה יכול להיות נחמד פשוט רק להיות. אולם, היו לי מעט תוצאות מוחשיות, כך שכל ההגיגים הנהדרים שלי בעיקר נשארו בתוך ראשי, ולא מעבר לכך. ואם להיות כן, אני חושב שאיכשהו גם פחדתי שאם אתמקד יותר בתחום העשייה, אני אאבד את תחום ההוויה הצבעוני שלי.

ההכשרה שלי כמאמן קו-אקטיבי והלימודים של כיצד לתרגם חלומות למעשים, עזרו לי לצעוד באופן טבעי למעגל חיובי של עשייה שמוזנת ונובעת מהוויה, וזאת מבלי לאבד דבר בתהליך. אם כבר, למדתי שכשיש לנו את שני הדברים הללו, אנו בסופו של דבר מוצאים את עצמנו עם יותר מכל אחד מהם. אלו הם הסינרגיה והקסם שטמונים בתהליך האינטגרציה של המח.